רש"י על חולין קל״ב

1 מטונך - הגעתיך. מש"ה אמרינן גבי מנחת כהנת דנאכלת דאהרן ובניו כתובין בפרשה וזאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן וגו' וכיון דכתיב בהדיא בני אהרן למעוטי בנות אהרן אבל מתנות לא כתיב בהו אלא כהן גרידא ומשמע כהן ואפילו כהנת:

2 סתום מן המפורש - כהן סתם דכתיב גבי מתנות ממפורש מבני אהרן דכתיב גבי מנחה דמה להלן כהן ולא כהנת דאהרן ובניו כתובין אף הכא כהן ולא כהנת:

3 דבי ר' אליעזר בן יעקב תנא - בעלמא כהן ולא כהנת אבל כהן דכתיב גבי מתנות אפילו כהנת במשמע מאי טעמא הוי מיעוט כו' דברישיה דקרא כתיב וזה יהיה משפט הכהנים דמשמע כהנים ולא כהנות וכתיב בסיפיה דקרא ונתן לכהן הזרוע וגו' דמשמע נמי כהן למעוטי כהנת ואין מיעוט אחר מיעוט כו':

4 רב כהנא - ישראל הוה ואשתו כהנת:

5 אכיל - מתנתא:

6 בשביל אשתו - שהיתה כהנת דס"ל כהן ואפי' כהנת:

7 הלכתא כותיה דרב חסדא - דאמר לעיל חולין דף קל: המזיק מתנות או שאכלן פטור מלשלם:

8 והלכתא כרב אדא בר אהבה - דפטר נמי בנה של לויה מפדיון הבן כבנו של לוי דתנן כהנים ולוים פטורים בפ"ב דבכורות דף ג: ואשמעינן רב אדא דלויה כלוי אליבא דמר בריה דרב יוסף דמוקי לה לדרב אדא בר אהבה בפ' יש בכור לנחלה שם דף מז. אפי' איעברא מישראל דבפטר רחם תלא רחמנא והרי רחם שיצא ממנו לאו דחיובא הוא ולאפוקי מדרב פפא דמוקים לה דאיעברא מעובד כוכבים אבל איעברא מישראל בתר אב אזלינן ליה וחייב:

9 מן התייש ומן הצביה פטור מן המתנות - דשה כתיב ולא צבי:

10 מכדי קי"ל - באותו ואת בנו לעיל חולין דף פ. דלענין כסוי הדם ומתנות לא משכחת לה פלוגתייהו דר' אליעזר ורבנן אלא בצבי כו' ר' אליעזר סבר שה ולא מקצת שה:

11 בשלמא ר' אליעזר דפטר - כלאים הבא מן התייש ומן הצביה סבירא ליה שה ולא מקצת שה:

12 אידך פלגא לימא ליה - ישראל לכהן אייתי כו':

13 מאי חייב נמי - דקמחייבי רבנן:

14 חלבו אסור כחלב בהמה - דאזלינן לחומרא בכולהו:

15 ואם איתא - כדקאמרת דמחייבי רבנן בחצי מתנות אמאי קתני הכא וחייב בזרוע לחיים וקבה דמשמע בכולהו חייב:

16 ומהדר לאו דוקא קתני חייב בזרוע כו' אלא איידי דתנא רישא דדמו כולו טעון כסוי וחלבו אסור דלא מצי למיתני חצי חצי דהא לא אפשר שחצי חלבו אסור וחצי מותר וה"נ דחצי דמו טעון כסוי וחצי דמו אינו טעון ומשום רישא תנא סיפא ולא משום דוקא דה"ה דאינו חייב אלא בחצי מתנות:

17 שור - הוה מצי למימר:

18 לחלק - דאי לא הוה כתיב אם הוה אמינא דאינו חייב במתנות עד שישחוט שה קמ"ל אם שאם שוחט שור בפני עצמו חייב ליתן מתנות:

19 הזבח - משמע אפילו זבח אחד:

20 הדין עם הטבח - דינו של כהן לתבוע מן הטבח המתנות ואע"פ שאין הבהמה של טבח אלא משל אחרים:

21 מתני' בכור - של ישראל שנתערב במאה בהמות אחרות:

22 בזמן שמאה - בני אדם שוחטין את הבהמות פוטרים את כולן ממתנות כהונה דכל אחד ואחד יכול לדחות את עצמו ולומר לכהן בכור שלי הוא וכן שני וכן שלישי:

23 ואם אחד שוחט את כולן - אין פוטרין אותם מאה בהמות מליתן מתנות לכהן אלא אחד הואיל שהוא שוחט את כולן אבל אחד יכול לפטור מן המתנות שאי אפשר שלא יהא הבכור אחד מהן ויכול לומר זה הוא ומן הבכור אין נותנים שאין קדושה חלה על קדושה:

24 צריך שירשום - שיעשה בו סימן שיבינו הרואים שאינו כולו של ישראל:

25 אם אמר - כהן לישראל אני מוכר לך פרה זו חוץ מן המתנות שבה פטור ישראל מן המתנות:

26 ואם אמר - ישראל לחבירו טבח מכור לי כו' כדפרישנא לעיל חולין דף קלא.:

27 גמ' אמאי - פוטרים את כולן הא יכול לבא כהן עליו משני צדדין כלומר בשני כחות ולימא ליה אי בכור הוא כוליה דידי הוא:

28 אמר רב אושעיא - הכא במאי עסקינן דקתני מתניתין דפוטרין את כולן בבא אותו בכור ליד כהן ונפל בו מום קבוע:

29 וליתני כהן ועובד כוכבים כו' - דהא לא איקרו עם ומאי איריא דקתני השוחט:

30 זאת אומרת - מתניתין דקתני השוחט אתא לאשמועינן דבעלמא היכא דקשחיט בהמת ישראל הדין עם הטבח דינו של כהן לתבוע מתנותיו מן הטבח והכא כיון שהבהמה של כהן ועובד כוכבים הוא פטור הטבח מן המתנות והא לא מצינן למילף מכהן ועובד כוכבים לחוד:

31 ולא מאת הכהנים - קס"ד דכהנים לא איקרו עם:

32 כשהוא אומר מאת זובחי הזבח - כלומר מי שהוא ואפילו כהן להביא כהן שנעשה טבח למכור אבל אבהמה שהוא שוחט לצרכו פטור:

33 והוה דחיקא ליה מילתא - דחוק ועני היה:

34 דמגו דפטרת להו ממתנתא - מזרוע לחיים וקבה כדאמרינן במתני' המשתתף עמהם פטור מן המתנות:

35 חייביה - להאי ישראל שנשתתף עם אותו כהן:

36 זיל אפיק - הוצא אותם מתחת ידיך ותתנם לכהן:

37 מפיקנא לך כו' - כלומר כל ראיותיו וסייעותיו אמחה לו:

38 מאונך - מאזנך:

39 שתים ושלש שבתות פטור מן המתנות - לתתם לכהן אחר משום דאכתי לא קביע ואינן יודעין עדיין שהוא טבח אבל מכאן ואילך חייב הואיל דקביע:

40 לעביד ליה מר הכי כדרבי אחא - ותפטרנו משתים ושלש שבתות:

41 א"ל הני מילי - דקא"ר אחא וזקני דרום דשתים ושלש שבתות פטור:

42 היכא דלא קבע מסחתא - חנות:

43 אבל הכא - האי טבח כהן כבר קבע חנותו וגלי אדעתיה דקביע:

44 דלא מפריש מתנתא - לכהן אחר:

45 הא עשרין ותרתין שנין - כלומר כבר עברו כ"ב שנה:

46 למאי הלכתא - קאמר הא עשרין ותרתין שנין:

47 אילימא - דמאחר שעמדו בשמתא כ"ב שנה תו לא משמתינן להו:

48 והתניא בד"א - דתו לא משמתינן להו:

49 במצות ל"ת - דאית ביה מיתה או כרת דקם ליה בדרבה מיניה:

50 כגון אומרים לו עשה סוכה עשה לולב - שאין בהן חסרון כיס כולי האי:

51 אלא - הא קמ"ל רבה מאחר שעמדו בשמתייהו כ"ב שנה קנסינן להו בלא התראה אבל קודם לכן לא:

52 קנים אטמא - כל הירך היה גוזל ממי שלא היה רוצה לתת המתנות לכהן והיה נותנה לכהן:

53 ואמר רב חסדא - מתנות כהונה כך היא נחלקת זרוע היה נותן ישראל לכהן אחד וקבה לכהן אחד ולחיים לשני כהנים:

54 גרמא גרמא - כל עצם ועצם היה מחלק לשנים:

55 התם בדתורא - בשור הגדול שאבריו גדולים ביותר דאפילו היה מחלק האבר לשנים עדיין יש בכל חלק וחלק שיעור נתינה מעליא אבל בבהמה דקה אם היה מחלק האבר לשנים לא היה בכל חלק נתינה מעלייתא ורחמנא אמר ונתן לכהן נתינה יפה:

56 למשחה - במתנות כהונה כתיב בויקח קרח לך נתתים למשחה כל מתנות שנתתי לך בכהונתך נתתי לך לגדולה כדמתרגמינן לרבותא:

57 עשרים וארבע - לקמן בפירקין חולין קלג: חשיב להו:

58 שאינו בקי בהן - היאך דין מתנה היאך נאכלין בגדולה:

59 שאינו מודה בעבודה - שאמר בלבו דברי הבל הן ולא צוה המקום להקריב לו קרבנות אלא משה בדה מלבו:

60 אין לו חלק בכהונה - אין לו חלק בקדשים:

61 המקריב - היא הולכה:

62 היציקות והבלילות - שנותן שמן במנחה ובוללה וחוזר ונותן עליה שמן לקיים בה מצות יציקה ויצק עליה שמן כדאמרינן באלו מנחות דכולן צריכות שלשה מתנות שמן:

63 הפתיתות - מנחת מחבת ומרחשת ומנחת מאפה תנור שהיו נקמצות לאחר אפיה פותתן ומחזירן לסולתן וקומץ דכתיב פתות אותה פתים וגו':

64 המליחות - במלח תמלח ויקרא ב:

65 התנופות - מוליך ומביא. ולא כל המנחות טעונות תנופה והגשה והתם מפרש להו יש טעונות תנופה ולא הגשה הגשה ולא תנופה לא תנופה ולא הגשה. ומה היא הגשה מגישה כשהיא בכלי קודם קמיצה ומגיעה לקרן מערבית דרומית כנגד חודה של קרן במנחות סא. ובסוטה יד::

66 והמליקות גרסינן ולא גרסינן וההקרבות - דהא איהו חשיבא ברישא ובהדיא פרט בה קרא שם ז המקריב את זבח השלמים והיא הולכה: